ההיסטוריה הגאה של ברלין אולי עשירה יותר ממה שחשבתם - כמה אתרים מעניינים
ברלין נחשבת לאחת הבירות העולמיות של הקהילה הגאה. זאת עיר שבה יש נוכחות בולטת של מוסדות שמיועדים לכל מגוון האפשרויות המגדריות ולכל מגוון ההעדפות המיניות : יש כמובן מסיבות, מועדונים, בתי קפה שמיועדים לחברי הקהילה. אבל זה לא עוצר רק בבידור – אפשר למצוא בברלין גם ארגוני בריאות, קבוצות תמיכה וארגונים חברתיים וחינוכיים, בתי-אבות גאים (וגם חלקות קבורה ייעודיות) – ואפילו מוזיאונים (כן, ברבים) שקשורים להיסטוריה של הקהילה.
החלוץ: מגנוס הירשפלד
ד"ר מגנוס הירשפלד נחשב בעיני רבים לאחד מחלוצי חקר המיניות בכלל וקונקרטית – המיניות הגאה. הוא היה בין הפעילים הראשונים בנושא בגרמניה ובעולם, ואף ביצע את הניתוח הראשון להתאמה מגדרית (על לילי אלבה, "הנערה הדנית"). המכון למדעי המין (סקסולוגיה) שהוא הקים היה מרכז ראשון מסוגו למידע על מיניות האדם.
הנאצים כמובן תיעבו אותו והוא היה אחת ממטרותיהם כבר ב-1933. הוא שהה בסיבוב הרצאות מחוץ לגרמניה כשעלו לשלטון, ואחרי שהמכון בראשותו הועלה באש, החליט להישאר בגלות. ב-1935 הלך לעולמו.
כיום ברלין מכבדת את הירשפלד בין היתר בהנצחתו ברחוב על שמו. יש גם לוחות זיכרון שמנציחים אותו ואת פעלו במקומות אחרים בעיר
ניתן ללכת מטיילת הנהר שעל שמו של מגנוס הירשפלד ליעד הבא שלנו.
לזכרם - האנדרטה לזכר ההומוסקסואלים שנפלו קורבן לנאצים
הנאצים אימצו אחרי "ליל הסכינים הארוכות" מדיניות שרדפה הומוסקסואלים, כולל כאלה שמעולם לא קיימו מערכת יחסים עם גבר אחר אבל מישהו טען לגביהם שהם חושקים בגברים. קיימות מספר הנצחות בעיר לאנשים שנפלו קורבן לרדיפה הנאצית. אחת מן האנדרטאות נמצאת במרחק לא גדול מן "האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו" .
על הילדה ראדוש סיפרנו כבר במדריך שלנו בעקבות נשים מרשימות בברלין. הילדה, בת למעמד הפועלים, הופכת יחד עם חברתה לחיים אדי, למוקד לפעילות מחתרתית נגד הנאצים. בין היתר הן מסתירות במסעדה הלא-רשמית שהקימו יהודים, קומוניסטים ומתנגדי משטר אחרים. אחרי המלחמה סירבה ראדוש להישאר בצד המזרחי, והפכה לפוליטיקאית במערב ברלין. שלט הזיכרון לזכרה נמצא בצומת באחת השכונות הכי גאות בברלין
ברלין של אחרי המלחמה הייתה חרבה ומחולקת. בשני חלקי העיר התאוששו חיי הקהילה הגאה תחת המשטרים החדשים.
במערב ברלין הסצנה חזרה ללבלב סביב רובע שונברג ומשכה גם אמנים בינלאומיים מן המעצמות ששלטו בברלין. בשנות ה-70 התגורר ברובע גם דיוויד בואי, צמוד לבאר "Anderes Ufer". בברלין הוא הקליט שלושה אלבומים, וניהל אורך חיים שבו הדגיש שוב ושוב שאין בינאריות בעולמנו. בין היתר, ניהל יחסי חברות עם הבדרנית רומי האאג, אחת הטראנסיות הראשונות בציבוריות המערב-גרמנית.
השימור המהפכני של שרלוטה
שרלוטה פון מאהלסדורף נולדה וגדלה כילד ממין זכר בגרמניה הנאצית, למשפחה שתמכה במפלגה והתעללה בה פיזית על היותה שונה. אחרי נפילת גרמניה הנאצית, החלה שרלוטה לאסוף חפצים שנותרו בעיר החרבה, שהזכירו לה את הפאר של התרבות הזעיר-בורגנית ושל תרבות הקברטים והבידור שהכחידו הנאצים. את האוסף שלה היא פיתחה דווקא בצד הלא-בורגני של חומת ברלין: במזרח גרמניה שם חיה כאישה וניהלה מוזיאון באחוזת אצולה לשעבר ברובע מאהלסדורף שבקצה ברלין – המוזיאון לתרבות ה"יוגנדשטיל".
באופן מפתיע אולי, המשטר המזרח גרמני הנוקשה הגיע לדו-קיום עם שרלוטה ואהבתה לתרבות הבורגנית של תקופת הקייזר, הלא-מהפכנית בעליל. באופן כללי, המשטר במזרח גרמניה ביטל חלק ניכר מן החוקים המפלים נגד הומוסקסואלים עוד בשנות החמישים והשישים. כמובן, העובדה שהיה ניתן לחיות בצורה חוקית כהומוסקסואל, לא אמרה דבר על דעות-קדומות במישור החברתי או על אפשרות לסחטנות מצד השירותים החשאיים המאיימים, השטאזי.
המוזיאון המופלא של שרלוטה פון מאהלסדורף קיים גם היום ושווה ביקור ונסיעה עד סוף העיר, לפחות לחובבי עיצוב וחפצי יומיום מתחילת המאה ה-20. כיום, הוא גם מהווה אנדרטה לאישה המיוחדת הזו.
מוזיאון שלם, שכולו גאה
ה-Schwules Museum הוא המוזיאון הגאה של ברלין. ככה הוא קורא לעצמו. המוזיאון נפתח כבר ב-1985, והיה למעשה המוזיאון הראשון בעולם שהוקדש לתרבות גאה. יש בו בין היתר, לצד תערוכות בנושאים שונים שרלוונטיים להיסטוריה של הקהילה, גם ארכיון עם מסמכים בנושא החל מ-1896.
בחודש יולי 2022, למשל, תוצג תערוכה על הקולקטיב הלהטב"קי "טונטנהאוז" ("בית המתרוממים") שהקים סקוואט קומוניסטי במזרח ברלין.